הסכמי איראן בלב המחלוקת
בתאריך 20 בינואר 2015 נשא אובמה את נאום מצב האומה השנתי ובו הביע התנגדות חריפה ליוזמת הקונגרס להחריף את הסנקציות על איראן
,כל עוד המשא ומתן עמה נמשך, ואיים שיטיל וטו על חקיקה בנושא. למחרת הזמין יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני הלעומתי את נתניהו, ראש הממשלה דאז,
לנאום בפני הקונגרס בכדי לתקוף את ההסכם המתגבש.
בישראל פורסם מכתב של 60 מרבני הציונות הדתית, שברך את נתניהו על "עמידתו הנחושה והאמיצה". בעוד מנגד אנשי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"
תקפו את נאומו הצפוי של ראש הממשלה בקונגרס בנימוק: "במקום לעבוד יד ביד עם נשיא ארצות-הברית, נוסעים ותוקעים לו אצבע בין העיניים".
בשלושה במרץ 2015, נאם נתניהו בפני מושב משותף של הסנאט ובית הנבחרים ודיבר כנגד ההסכם המתגבש בין טהרן למעצמות. "זה הסכם רע. מאוד רע. עדיף לנו בלעדיו".
הרפובליקאים שהיוו רוב בקרב שני בתי הקונגרס הריעו לו ארוכות וקמו לכבודו. הכבוד הלאומי הישראלי זקף את גבו.
לדברי ג'ואל אלון, מומחה לשוק האמריקאי והקוד העסקי שלו, האמריקאים אמנם רהוטים, מנומסים ושלווים, אך מתחת למעטה החביב מסתתרים בעצם שודדים בחליפות. הם אינם סולחים ואינם שוכחים התגרויות בהם. אחת שנגרם להם עוול, הם ימצאו את המועד המתאים ביותר עבורם לתקוף חזרה, בצורה נחרצת וכואבת.
ההזדמנות המתאימה נקלעה בדרכו של הנשיא אובמה בספטמבר 2016, ממש בשלהי נשיאותו. במועד זה חתמו ישראל וארה"ב על הסכם תקציבי סיוע ביטחוני חדש,
שכלל שני חידושים ביחס להסכמים קודמים. החידוש הראשון, אשר זכה מטבע הדברים להבלטה ופרסום נרחב בזמנו, היה שהיקף כספי הסיוע המוקצים לישראל
על-ידי ארה"ב יגדל משמעותית בשנים 2019-2028. ה"בשורה" השנייה, שפחות הובלטה, היא שלמרות שסכום הכסף הכולל יגדל, הסכום אותו מאשרת ארה"ב להמיר לשקלים (לשימוש לרכש בישראל) יקטן בהדרגה, עד לכדי איון מוחלט תוך 5 שנים.
כלומר, מדינת ישראל תקבל אמנם יותר תקציב לרכש ביטחוני, אולם היא תאלץ להוציא את הכספים הללו ברכש מתעשיות הביטחון של ארה"ב. יתרה מזאת,
ההסכם החדש אסר על ישראל את הריטואל של פנייה שנתית לקונגרס בבקשה לתקצוב ייעודי למשימות מיוחדות מעבר לסיוע השוטף. יש לציין כי תקציבים אלה,
הם, ורק הם, אשר אפשרו לישראל את הפיתוח וההצטיידות במערכת הרב-שכבתית להגנה בפני טילים: "חץ 3", "חץ 2", "קלע דוד" ו"כיפת ברזל".
בכדי להקדיח עוד את הקדירה, הנחה אובמה, כי לא יותר שימוש בכספים לרכישת טובין שוטפים דוגמת דלק, אלא התקציב מיועד אך ורק לרכש מערכות נשק מורכבות.
כספי הסיוע המוקצים לישראל בהסכם החדש, תפחו מ-3 מיליארד דולרים ל-3.8 מיליארד לשנה. ישראל היא מדינה עם איומים ביטחוניים למכביר,
לכן היא באמת זקוקה לכל דולר. עם זאת, כאמור, בהסכם הנוכחי ארה"ב הגבילה את יכולתה של ישראל להמיר נתחים מהתקציב לשקלים.
המשמעות היא שמשרד-הביטחון יאלץ להקטין את היקף הזמנותיו מחברות ישראליות.
מטבע הדברים, משרד-הביטחון הינו הלקוח המשמעותי ביותר של החברות הביטחוניות הישראליות ובראשן אלביט, רפא"ל והתעשייה האווירית.
חברות אלה צריכות להפנים, שבעתיד הקרוב הן לא ייהנו מאותם היקפים של מכרזים ממשרד-הביטחון אליו היו רגילות בעבר, פשוט משום שלמשרד-הביטחון
יהיו הרבה פחות שקלים להוציא בארץ מבעבר. יש להדגיש כי מדובר בחברות עם עשרות אלפי עובדים והקפי ההעסקה צפויים להיפגע בשל כך". אומר ג'ואל אלון.
הקשר בין עליית הדמוקרטים הפרוגרסיביים לכספי הסיוע
בכך לא תם התשלום על ההתגרות במפלגה הדמוקרטית שאפיינה את ממשל נתניהו. הגלגל סבב וכיום המפלגה הדמוקרטית שולטת בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס.
בקונגרס משרת דור חדש של מחוקקים דמוקרטיים צעירים שאינם רואים את ישראל רק כנכס אסטרטגי אלא כאומה שאננה, מעצמה אזורית חזקה המתעמרת במיעוט פלסטיני חלש ומונעת ממנו זכויות אזרח. במהלך מתואם ומתוזמן היטב, חברי האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית יירטו סעיף תקציב לסיוע ביטחוני לישראל והצליחו להוציאו מהצעת התקציב.
מימון בסך מיליארד דולר לחידוש מלאי המיירטים של מערכת "כיפת ברזל" הוסר ב- 21/09/2021 מחוק התקציב הנדון בבית הנבחרים האמריקאי.
In this July 15, 2019 file photo, (from left) Rep. Ayanna Pressley, D-MA, Rep. Ilhan Omar, D-MN, Rep. Alexandria Ocasio-Cortez, D-NY, and Rep. Rashida Tlaib, D-MI, respond during a news conference at the Capitol in Washington, DC. (AP Photo/J. Scott Applewhite)
הוא אמנם צפוי לקבל אישור אך המסר הועבר. כתגובה למהלך זה קרא שגרירנו לשעבר בוושינגטון, מייקל אורן, לישראל לחשוב מחדש על הסיוע הביטחוני האמריקאי הנמשך זה יותר מיובל. לדבריו, סיכול המימון מקרין חולשה ביטחונית העלולה בתורה לפגוע בהרתעה של ישראל מול אויביה. עוד אמר כי יש מחיר לכספי הסיוע והמליץ להחליפם בפרויקטים משותפים-ממוקדים שיקדמו אינטרסים משותפים לשתי המדינות[Israel Times מתאריך 22.09.2021].
Kulanu MK Michael Oren, on June 20, 2016. (Miriam Alster/Flash90)
אז כיצד ממנפים את משבר היחסים בין ארה"ב לישראל בפן הצבאי?
לפי ג'ואל אלון – מומחה ותיק לכספי סיוע בתעשיות ביטחוניות בישראל ובארה”ב ובעל מומחיות משפטית ופיננסית: "תקציבי הסיוע הביטחוני אינם רק מתנה ולא נועדו רק לחזק את ביטחונה של ישראל. כעת 100% מהתקציב מוצא בארה"ב וכולו מיועד לפיתוח מערכות נשק מהשורה הראשונה. מדובר בתרומה ישירה לביטחון הלאומי ולביטחון התעסוקתי בארה"ב".
"עם כל זאת", מבהיר אלון, "מניסיוני האישי בתחום, אוכל להעיד כי ניתן בהחלט למנף את הסיטואציה הנוכחית ולהפוך לימונים ללימונדה. זאת, באמצעות העברת פעילות ייצור לארה"ב. חברות שונות עשו זאת כבר ובמספר מודי פעילות שונים: רכש ומיזוג עם חברה אמריקאית, מיקור חוץ של הייצור, הקמת חברת בת בארה"ב ועוד. דוגמה מוצלחת לכך מציגה אלתא, חברת הבת של התעשייה האווירית. במסגרת תפקידי באלתא, הקמתי את חברת אלתא צפון-אמריקה, אשר מייצרת בין היתר רכיבים עבור מערכות "מעיל רוח" ו"כיפת ברזל". החברה נחשבת לסיפור הצלחה, יש לה צבר הזמנות ניכר ומאוזן, שמחציתו הגיעה ממשרד-הבטחון הישראלי (במט"ח סיוע) ומחציתו השנייה הגיעה ישירות מזרועות הביטחון האמריקאיות, לשימושן. הכנסותיה של אלתא צפון-אמריקה מהוות כיום נתח מהותי מתוך ההכנסות של אלתא, הצפוי להמשיך ולצמוח בעתיד
Iron Dome in action, on May 13, 2021. (Avichai Socher/IDF)
